הוא מביט בפסגה מתרחקת
את בנוף הנשקף מסתכלת,
אגמים ובארות של מים חיים
לו נדמים כבורות שחורים.
הוא במדרון הצפוני מתבונן
אל הקר והרע ביותר מתכונן,
ואת אל זה שמולו כמהה
ירוק מלבלב ושטוף החמה.
הוא רואה בשתיקה רועמת
את חצי הכוס שלו מתרוקנת,
את משמרת חצייך המלא
לה את דואגת פן היא תכלה.
הוא בייאוש את מתיו סופר
שופך חמתו, זוכר ונוטר,
חיוך מנצח בך מתעורר
החיים בעינייך מבטיחים יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.