בוודאי הייתי אקזוטי,
עם טעם אחר. כמו
הקרבין שאחזתי בידי
שמקורו במקום אחר
בזמן אחר. אני בספק
אם היה בו כוח
אף לירייה אחת.
אך בשבילך
היה בו משהו. שונה.
לא ינום ולא יישן
תמיד מגניב מבט,
כשם הייתי
יוצא יחידה מובחרת
לראות מהיכן יהיה
עלי לעמוד בפרץ.
אך הסכנה הייתה קרובה
לכדי כמה סנטימטר - את.
רציתי לומר לך,
ולא יכולתי,
גם כשיד המקרה
הפגישתנו שנים אחר כך
בעיר שהייתה זרה לי,
אך אותי
אף שומר לא ליווה.
הייתי אקזוטי קצת פחות
וקצת יותר מפוחד,
בלי רובה ביד. כך
גם מראית העין
אבדה בסבך הזמן;
וכבר לא היה לי דבר
להציע לך.
. |
