|
היום מדברים כולם על פסי הרכבת
והפסים שלי סלולים ישר לתוך הלב
ללא פחד וללא כל פעם שאת פוגעת
זה הרגע שבו הפה ריק מתמלא
יחד או לבד, לבד אז בנפרד והנפרד
יהפכוני לבדד גורם לי להרגיש את הדברים
שאמרת לי בלב שוגה.
רק החיוך שלך בבוקר
התמכרויות שלי אלייך - זה כמו הקפה
רציתי לומר לך הכול אבל
הכול הופך למילים מיותרות
הפכת אותי לסוג של האדם ההוזה
את כמו דולפין שוחה
משוחררת מטיילת
איפה אני נמצא בכל הסיפור
שהפך לרומן, אהובתי? אהובתי
איפה את במלוא הזמן שסחף
אליי רגשות אבודים.
על העור שלי יש נגיעה שלך
שלא שטפתי, ששמרתי
שכל יום הבטתי
ולך
אני עדיין מחכה.
אהבתי לעולם לא נשכחת
אם כי את את שלך שכחת -
או שמא אני טועה.
ההתמכרות שלי אלייך - זה כמו
הבוקר אל הקפה.
חושב עלייך
זאת אשר קוראת זאת ויודעת |
|
|
אני ואתה נסלנגן
את העולם...
אני ואתה אז
יבואו כבר
כולן...
אמרו את קודם
לפני זה
משנה...
כי אני חותם
בסוף הסלוגן
הזה.
יוסי עמוס חזה
מגיש: סלוגן
בציבור, מנחה:
גבי ברלין,
בתפקיד אורח: זה
שמאשר את
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.