יום אחד תקף אותי דחף לשוקולד,
בחרתי בביצת הפתעה, כזאת מהסוג שזה טוב.
אין בה הרבה שוקולד, אך מה שיש בהחלט טוב.
קילפתי את העטיפה וחציתי אותה לאורכה.
אכלתי את חצי ימין ואת חצי שמאל אחריו.
באמת אין פה הרבה שוקולד.
אבל עכשיו, כמו בסיום של סרט מצויר מבית היוצר של הפשיסט,
ההפתעה!
תפסתי את מיכל הפלסטיק הקטן משני צדדיו במשיכה אחת פתחתיו
לרווחה.
אבוי ושבר! איזו תדהמה!
"מה לעזאזל?"
היצור הקטן זחל החוצה, שמונה זרועותיו מחלחלות את ידיי.
"בעעעעעעעעעע" אמרתי.
"אני אמ. סי. תמנון!" הוא קרא.
"מה?"
"מכשפה רעה כלאה אותי כאן לפני 500 שנה."
"למה?"
"כי היא לא אהבה את הראפ שלי."
"איזה ראפ?"
התמנון פצח בראפ, באה מכשפה, אמרה "איכס" וכלאה אותו בביצת
הפתעה חדשה.

אני הלכתי לישון, כי הייתי קצת עייף.