"אני רוצה את ראיות החושך / לשתות את יין השחור"
(אוקטביו פאס)


ואז הכה הברק.
לרגע הסיח את הדעת
מלב החשיכה המזדנק לו
מבעד לצלעות הלילה.
הצפצפות בערו מתשוקה.
לאחריהן איש כבר לא השגיח
במסך הקרוע,
בעין שנותרה קלועה
בין בד לבדיה.
רק הרוח איווש,
מלבה גחלים
שנדמה שככו.
הייתה לי אז
רק ברירת הילדות,
זיכרונה המקוטע
כתשדורת מספינת רפאים
שב ומתחדש לפרקים
בין הפסקות החש-
מל היזומות
כשהמתח נפרק
וחלל הדירה גדל
עוד, כולא צללים,
מצפין אותו יין כבד
בחדרים שהוגפו
זה מכבר.