כשאני לבד הלב שלי כואב,
והקור מרעיד את נשמתי.
כשאתה לא לידי הבדידות לא נסבלת.
וכשאתה לא איתי אני בוכה בלילות.
האהבה כבשה את נשמתי,
אבל האם אתה אוהב? או שרק נדמה לי?
האם הלב שלך דופק בקצב פעימות לבי?
וכשאתה אומר שאתה מתגעגע, האם זאת האמת?
כשהחיוך שלך מפציע, השמש בעיני זורחת
וכשאתה עצוב, כואב לי בנשמה.
אני רוצה אותך איתי כל יום ויום,
כי כשאתה לידי אני כה מאושרת.
האם מבקשת אני יותר מדי?
הרי לא ביקשתי להביא לי את הירח,
אלא רק את אהבתך אני רוצה.
אני יושבת ומחכה שרק תופיע.
וכשסוף סוף אתה מגיע אתה מאוד עייף.
ואתה נשאר רק לשעה, או קצת יותר.
כמה עוד אוכל לסבול את הכאב?
אני מרגישה שעוד מעט ואתפוצץ.
או שאתה איתי!
או שאני לבד!
ואם תלך, הלב שלי ילך איתך,
והבדידות תכבוש את ישותי.
אך האם אעז?
האם אעז לומר מילה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.