|
הכאב הזורם בתוכך נוטף לכל עבר
דיממת את עצמך כל הלילה.
הקרבה מערערת אותך
את נושכת מתפתלת פוצעת
לאבדון את לא תגיעי לבד
לא הלילה לפחות.
גם הוא הנקי הטהור נסחט ממגעך הצורב
ממילותיך שהוא כה צמא לשמוע, הן לא יגיע לרוויה אי פעם.
את דוקרת דוקרת עד זוב דם
הוא
אינו נכנע רק מחבק ומביט בך
עוד רגע לפני שאת נאבדת.
ההבנה שבגופו צורמת כמעט
תסכוליך נשטפים בזיעת החיכוך.
את לא תתמסרי לא תתני את עצמך
לאיש הרוצה לאיש הרואה
את תחזרי באישון לילה אל מיטתך
עלובת נפש, ריקה, נסערת, שתויה
חלומות לא יבזיקו.
אין נחמה בכאב הזורם, הנוטף לכל עבר. |
|
|
סילחו לי על
הבורות הרבה,
אבל לפני שנים
רבות, כשהגעתי
לממלכת הסלוגנין
בפעם הראשונה,
לא ממש הבנתי את
הקטע של שלח
לחמך.
הנחתי שהכוונה
היא לאבא של הבן
זוג.
באמת לא הבנתי
מה יש לו לעשות
עם כל הזיוני
מוח האלה.
פוסיקט (גם בבמה
למדתי משהו
חדש.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.