אודי אוסט / שאלה של התהוות |
נדמה לי שהנה, מצאתי את עצמי, אבל לא. זה מישהו אחר. משהו
שאולי רציתי לרצות.
חותר למגע ומנתק.
הכול כאן חשוך. קצת קשה לראות. להבין.
רוצה שכבר ייגמר. או שיתחיל. העיקר שיקרה. העיקר שלא יישאר,
שלא ימשיך.
באסה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|