האם אי פעם דמיינת שיחות עם אנשים מסוימים?

הלכתי היום בפרדס וחשבתי על כמה שאני אוהבת להרגיש את הנשימה
שלך קרובה לפנים שלי.
המחשבה על המגע שלך, על הידיים החטובות שלך, מעבירה צמרמורות
במורד גבי.
אין לי ברירה אלא להגיד את האמת. אתה הרי יודע שהלב זוכר את מה
שהמוח מתעקש לשכוח.

בין סמטאות יפו העתיקה, נזכרתי במעיל שלה.
היא עברה על פניי לפני כמה ימים, התחמקה.
היא נראתה שונה. אני עדיין אוהבת אותה, את הילדה האבודה הזאת.
סוף סוף יש לה מראה של אישה.

אני כאן, מארגנת דברים לנסיעה...
אני לא רוצה לחכות לאדם שלא מתכוון לבוא.
אני אשכב לישון, ואתה תשלח לי הודעה בשעת לילה מאוחרת
"לא תעבירי לי לילות שלמים בשיחות יותר???"
ושוב תסחוף אותי אליך, אל תוך השקר הזה.
למה לי לשקוע במחשבות כוזבות על אהבה?

אתה יודע
לכל אדם יש שיר בלב, כל אחד והקצב שלו
לפעמים מתמזל מזלך ואתה מוצא את עצמך בתוך יצירה פוליפונית
שמחברת בינך לבין אנשים אחרים, חברים.

אני כאן. מארגנת דברים לנסיעה.