בלוני הליום נופלים מהתקרה,
הקרח חם והשמש קרה.
הכל משתנה פתאום-
לבן הופך שחור,
כולם המשיכו הלאה
ונותרתי מאחור.

העלים נשרו בשלכת
ובמקומם צמחו אחרים.
אך ליבי עוד עומד מלכת,
נתלה בזכרונות אפורים.

הזמנה לחתונה תלויה על המקרר,
השעון מתקתק, אבל כלום לא בוער.
הכל זורם סביבי
כמו מפל אינסופי.
איך העזת לכרות כנפיי
ולמנוע מעופי?

העלים נשרו בשלכת
ובמקומם צמחו אחרים.
אך ליבי עוד עומד מלכת,
נתלה בזכרונות אפורים.

לוח השנה שעל הקיר התכסה באבק,
הדלת נעולה,הטלפון מנותק.
כלום כבר לא חשוב
ואבדה תחושת הזמן,
בין שמח לעצוב-
מפריד רק קו קטן.

העלים נשרו בשלכת
ובמקומם צמחו אחרים.
אך ליבי עוד עומד מלכת,
נתלה בזכרונות אפורים.