|
זלגו דמעותיי
על כתפייך.
נשרו משקעי עיניי
כמעין מי מעיין
הנספגים בקרקע.
טענתי טענות
שלעולם
לא יתבהרו
בדעותייך.
אך חיבקת.
הקרבה הזו
שמתמיד הייתה
נחוצה לי.
ורק עכשיו
גיליתי
את הצורך
לחיבוק -
בי.
מודה על היום
בו דרכינו
הצטלבו.
ופגשתי באדם
המקשיב
והמחבק ביותר
שקיים כאן.
19.8 |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-איזה כיף לך,
בטח כל חודש יש
לך בוחטה מביטוח
לאומי.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט
בדו שיח מעורר
קינאה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.