|
בחרתי להוריד את הכפפות
אין טעם יותר להסתיר
הקרניים שבורות ושרוטות
מכל קרבות האהבים שלי
נפלתי לא פעם בפיתוי
יצאתי לקרב לא מוכן
ואת כמו בכל פעם
כבר ביצרת את חומותייך
לקח לי זמן לסגת ממך
מותש חנוק ושותת מחשבה
ניסע בידי השד שאני
לאחות את קרעי לבי
|
|
|
המורה שלי קרא
לי "כושי" ואני
אפילו לא יכול
לתבוע אותו על
גזענות כי אני
לא אתיופי!
סיפור אמיתי של
המתאגד, והוא
נשבע בעורו
השחום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.