|
אוושת העלים האיצה בי להרגיש,
כמו מפל שמרגיש את המצוק ממנו הוא נזרק
בכוח עצום
הכל כמו נפל למקומו הנכון
כמו כל אחת מטיפות הזרם שנוחתות
בדיוק
איפה שהן אמורות,
לרגע מתקיימות בעד עצמן
ולא כחלק מסיבי של שצף גועש שכזה
צנחתי, ידי פרושות
והרוח מלטפת את שולי שמלתי,
ראיתי את הטיפות נופלות איתי,
וגם אני לרגע הייתי קיימת
בעד עצמי
ולא כחלק מהשצף הגועש הזה. |
|
|
אחורי אני עוד
יכול להבין, בכל
זאת לא בדף ראשי
אז אחורי, אבל
דף? נו באמת!
איפה יש פה
דפים? הכל
ממוחשב באתר
הזה, מהיום יקרא
שמו בבמה חדשה
הצג האחורי.
ק. מרכוס בקטע
מהנאום בכנס הדף
האחורי
לדורותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.