נילי רוזנבליט / כמה אישה |
כמה חיכיתי,
כמה השתוקקתי,
כמה נשברתי
בדרך אליך.
אישה
כמה הלכתי,
כמה הזעתי,
כמה התייאשתי
וכמה הייתי אישה
אתמול בלילה
כשחשבתי עליך
ונגעתי בעצמי
והתרסקתי
אל תוך מראת הכאב,
הטחתי את עצמי בעוצמה
כנגד דמותי
המעורפלת,
המגושמת,
החוטאת.
אישה
כמה חיכיתי
לרגע בו אוכל
קצת לנוח...
וכמה הייתי אישה
אתמול בלילה
כשדמיינתי אותך
נוגעת בי...
ונשברתי,
ונקרעתי,
ונרצחתי,
ונשארתי
אישה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|