עייפתי
מלמשוך את קולרי
בקול הסדוק מחיוכים
עד שהתפצלתי
לשמים, דבק ואצות
התפצלתי, כדי שאוכל
להשתחוות
בטחתי בכוח המאסף בנידחים
שימציא נחמה
שתבעט בגשמים
והולכתי שולל
על ידי ליצנים
שלימדו מהותם
במגדלים צבעוניים
הם שנית התאבדו
בקפיצה מאומנת
דווקא בשניה
שלפני בוא הגאולה
שהיתה בשמירה
אך תמיד מכוונת
כך, אביט נוכח שעה עגולה שעברה
ואשרוד שוב
בעד השתיקה
לא ידעו, אנשים
כיצד לעכלה
היא היתה רק אחת
עם מפלט-נשמה
אז תעלה השמיימה
דביקה מאצות
אולי כעת תוכל
להשתחוות
ותביט בפני ליצנים עגומים
שחיפשו בראשית
שאבדה בין קיצים
לבסוף היא שלחה את הרסן
ופיצחה החידה
וכעת, כל שנותר לה, היא,
רק
השתיקה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.