|
מאחורי הוילון
שחבק הזגוגית שחסמה את הצער
בתוך תוכו של הבית הוא שכב אפרקדן
על רצפה קרה ונוצצת
בתוך אווירה שוממה וגוססת
כשלהקת זבובים הומים בשיפולי הבניין
מחכים בתאווה לסופו המר
והוא?
עם עין אחת לתקרה הרמה
ועין אחת לרצפה הקרה
יד אחת באוויר
יד אחת אדמה
חיוך מריר עלה על שפתיו
כשליבו החל להלום
הוא לא הצטער על דבר
הוא מאלה שראו את הכול
מבט קפוא בעיניו
השקט מחל לעטוף
אנשיו כבר נטשהו מזמן
ילד נטוש ושמו היגיון |
|
|
Never judge a
man till you've
walked a mile
in his shoes,
'cuz by then
he's a mile
away and you've
got his shoes,
so you can say
whatever the
hell you want |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.