האישה קמה על רגליה והושיטה לג'ו יד, "כדאי שיהיה לך הסבר טוב.
מי שלא תהיה", היא אמרה בזלזול. ג'ו לפת את ידה ונעזר בה על
מנת לקום, "יש לך מכונית?" הוא שאל. "כן, אבל אני לא נותנת לך
לנהוג בה, שתדע", היא אמרה, תוך כדי גלגול עיניה. "טוב, זה לא
חשוב עכשיו פשוט קחי אותי אליה, בבקשה!" התחנן ג'ו.
האישה נעמדה מספר רגעים והביטה בספק אסיר, ספק ליצן שעמד מולה
כפות באזיקים ואמרה, "עקוב אחרי".
ללא היסוס מיהר, או ליתר דיוק, ניתר ג'ו אחר האישה, מתנשף עקב
המאמץ הרב, "אפשר לעשות מזה ספורט אולימפי", אמר ג'ו וגיחך
בניסיון כושל לשבור את הקרח. והאישה המשיכה בשלה, צועדת צעדים
נמהרים לכיוון הרכב.
ג'ו בהה בדגם הרכב למספר רגעים, ואמר, "ממ... אני לא הייתי
קונה את הרכב הזה, הוא זולל דלק, כבד, ומאוד איטי". והאישה
הביטה בו ואמרה בקוצר רוח, "אם אתה רוצה שאני אעזור לך, מספיק
עם הביקורת הזאת..." היא עצרה לרגע ואז אמרה, "תגיד, על מה
כלאו אותך? על דיבורים מיותרים?!" היא אמרה, מאדימה מעט, וג'ו,
בתגובה מתגוננת, ניסה להרגיע את הרוחות "סלחי לי... אני פשוט
לא רוצה שתחשבי שאני פושע..." "פושע?! אז אתה מודה שאתה אחד?!"
היא קראה בזעם רב, תוך כדי שהיא שולפת באיטיות מאחורי מכנסיה
תרסיס פלפל, בחשאיות מוחלטת. ג'ו הרים את ידיו (הכפותות
באזיקים) בכניעה ואמר, "אני נכנע! בבקשה, רק תתני לי לנסוע
אתך, אם אני לא אמלט אני אתמודד עם גזר דין לא מוצדק", הוא
כמעט ופרץ בבכי. האישה נקלעה לדילמה אמיתית, ועצרה לרגע לחשוב,
כשלפתע, מרחוק, התחזקו מרגע לרגע קריאות הסירנות.
ג'ו הזיע ואמר, "בבקשה! אני מסכים להיות בתא המטען! אפילו תא
הכפפות!" הוא אמר, מסוחרר מלחץ, מזיע כממטרה.
האישה שחררה את אחיזתה בתרסיס והשיבה אותו לכיס מכנסיה, "טוב,
מהר!" היא אמרה ובלחיצת כפתור הפגוש האחורי זינק כלפי מעלה,
פותח את תא המטען, וג'ו, בלי לחשוב פעמיים זינק אל תוך תא
המטען.
האישה ניגשה לסגור את תא המטען, וג'ו החל להציג את עצמו "דרך
אגב קוראים לי ג'..." הוא ניסה להשלים אך נקטע כאשר האישה טרקה
את תא המטען מול פניו.
ג'ו שכב בתוך תא המטען, רק הוא, האזיקים, וריח מצחין של גללי
גמלים.
ג'ואו עיווה את פניו בגואל, "חייב להיות לזה הסבר", הוא חשב,
וחש בתנועה.
הרכב זז.

לאן הרכב זז? בקרוב נדע... בפרק הבא!