מרוב מסיכות לא רואים את הפנים
צבעונית כל כך, ממש כמו הפרחים
מרחפת כפרפר בין לבבות
לא סיפרו לך שלב הוא אינו משחק קוביות

אוי לך קוסם, אלוהים קטנה
מתייחסת לעולמך כאילו היה לך לבמה
כמין טווס מפארת עצמך ללא סוף
אך את הנך עוד גוזל שאין לו מעוף

חיוך מתחלף בבכי שמתחלף במבט שמתחלף בקריצה
מה כבר לא עושים היום בשביל התהילה
זיכרון ועוד זיכרון נצרבים לכוויה
כמה קל להיכוות מאש של אהבה.

מה את רואה כשאת מסתכלת במראה?
ציור? תמונה? השתקפות של מה?
מאוחר מדי, הכתם נשאר
איך אפשר שלא לאהוב קוסמת מוכשר