[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







א.מ. נוריד
/
כמו סם ממכר

"אני רוצה שתפסיקי"
"להפסיק עם מה?"
"אל תתממי לי! את יודעת בדיוק עם מה!"
"ומה אם אני לא רוצה?"
"את חייבת."
ואתה? מה איתך?"
"אני, אני כבר מקרה אבוד." נאנח.
"איך אתה רוצה שאני אפסיק,  כשאתה עצמך לא מסוגל?!"
"אני יותר ממך! אני כבר לא יכול. לך יש עוד סיכוי, את עדיין לא
עמוק בתוך זה. נכון?" אמר בחשש קל.
היא שתקה.
"נכון?"הפעם היה תקיף ומודאג יותר.
שוב שתקה.
"נכון?!" צעק וטלטל אותה.
היא הביטה עליו ושתקה.
"כמה זמן?" אמר בקול חנוק.
"חודשים." הפעם היא ענתה.
"זה לא הרבה זמן."
"חצי-חודשים זה מספיק זמן כדי להתמכר! וחוץ מזה אל תגיד שאתה
מקרה אבוד, כי אם אני אני אגמל אתה תיגמל ביחד איתי!
אתה צריך לשמש לי לדוגמא, אני לא אוכל לעבור גמילה כשאתה עדין
תקוע בתוך זה! אני אהרס!" טענה נגדו.
"לכן החלטתי..."
"רק לא זה..." חשבה.
"שאנחנו צריכים להיפרד; ככה תוכלי לעבור את תהליך הגמילה יותר
מהר."
דמעות זלגו מעיניה.
"אני רוצה שתהיי מאושרת. אני הרסתי לך את החיים ואני אתקן לך
אותם."
"אבל אתה יודע שבלעדיך לא אוכל לחיות!" מילמלה מבין הדמעות
ששטפו את פניה.
"לא נכון..." אמר וצער גדול נשמע בקולו.
היא ליטפה את פניו, עיניו היו שקועות בחוריהן, סימני לכלוך
נמרחו לו על המצח, עורו היה חיוור. הוא כבר לא מי שהיא הכירה
בעבר.
אך היא עדיין אוהבת אותו.
הוא הרגיש את הליטוף שלה המגע שכל כך חימם אותו גם ברגעים הכי
קשים. שערה נפול על פניה, עורה חיוור ולח מדמעות. הוא לא רוצה
לעזוב אותה, באמת שלא, אך ידע שרק כך היא תינצל.
"היי..." הוא לחש.
היא יחלה לנשיקה. לנשיקה שתסב לה אושר, שתיתן לה ביטחון, זאת
שתראה לה עד כמה הוא אוהב אותה, שתשכיח ממנה את כל המאורעות
הקשים.
הוא נישק אותה.
הנשיקה הזאת יותר טובה מכל סם שהם אי-פעם לקחו. היא גרמה להם
לעוף, להרגיש קלילים, בתוך בועה ורודה משלהם, רק שלהם.
הם התמכרו לנשיקה הזאת, כמו שהתמכרו לסמים. ההבדל היחידי בינהם
הוא שהגוף התמכר לסמים ואילו, לנשיקה, התמכרה הנפש.
הוא התנתק ממנה. ירדו לו דמעות בודדות. פעם ראשונה שהיא רואה
אותו בוכה.
היא חיבקה אותו.
"אני אוהב אותך." לחש באוזנה "אני רק רוצה בשבילך את הטוב
ביותר."
"אז תן לי לי להשאר איתך." לחשה גם היא אל תוך אוזנו.
"לא, את תגמלי ותתחילי חיים חדשים, בלעדי, תתאהבי שוב, תלדי
ילדים ותהיי מאושרת" אמר. היא שמעה עד כמה קשה לו להגיד את
המשפט הזה.
"לא." קבעה. היא התנתקה מן החיבוק  ונעצה בו מבט "אני אוהבת רק
אותך! אני לא רוצה לאהוב מישהוא אחר"
"אם את לא תעשי את זה אז אני אעשה את זה!"
"אתה לא !" פקדה.
הוא הפנה את גבו אליה והתחיל ללכת.
"לא! אתה לא!" צעקה. אך ללא טעם, הוא כבר היה הרחק ממנה בדרך
לאושר שלה. לא מפנה את מבטו לאחור.
הוא ידע שזו הפעם האחרונה שינשק אותה אי-פעם,
הוא ידע שזו הפעם האחרונה שיראה אותה,
אבל הוא כבר קיבל את ההחלטה: הוא לא יתן לה ליפול, כפי שנפל
הוא. הוא הולך להוציא אותה מזה. גם אם זה אומר שהוא צריך לשלם
את המחיר של לא לראות אותה שוב. לעולם.
היא נפלה.
מבול החל לרדת, ואיתו גל חדש של דמעות.
"לא, לא, לא רוצה!" מלמה בעודה שוכבת קפואה על המדרכה הקרה אבל
לא היה אכפת לה.
'אני אאבד את האושר היחידי שיש לי בחיים. אין לי למה לחיות!
למה?! לעתיד שיהיה לי אחר כך?! לעתיד שיהיה לי בלעדיו?!'
כעבור שעה מכונית אדומה עצרה לידה, אביה ואימה גררו אותה בקושי
אל המכונית.
כבר למחרת היא התחילה בגמילה, אך לא עבר יום שהיא לא חשבה
עליו.
נרדמה איתו בלילה, קמה איתו בבוקר, רצה איתו בשיעורי ספורט,
חשבה איתו בשיעורי מתמטיקה, כשאכלה, כשלמדה, הלכה, דיברה.
תמיד לקחה אותו איתה.
אז היא ראתה את הידיעה בעיתון היומי:
נער בן שש-עשרה נמצא בשירותים הציבורים בתחנת רכבת הישנה ללא
רוח חיים. חוקרים מיוחדים שהיו באזור קבעו שנסיבות מותו היו
הזרקת יתר של הסם הממכר: ההרואין...
בלי להמשיך לקרוא ידעה במי מדובר. סערת רגשות התפרצה בתוכה.
היא לקחה עט, סימנה את המודעה ורצה לקומה העליונה ביותר. בלי
היסוסים מיותרים היא קפצה.
בום! רעש, המולה, סירנות, משטרה, בכי, גשם, הבהובים, גופה,
אנשים, צעקות. חושך!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואז פתאום...
שמענו בום חזק,
ואנשים התחילו
לרוץ לכל
הכיוונים,
בהתחלה גם אני
לא הבנתי מה זה
ואחר-כך הבאתי
לאנשים מים...


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/9/07 16:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
א.מ. נוריד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה