ובימים האחרונים
אני אוהב אצלך שוב
מה ששנאתי בחיבה
מנגנוני ההתבגרות שלי
מגדלים שיער שיבה
ואני ישיש
במובן הטוב
כולי רטוב
מזיעת קרבה
מייאוש לא נוח
שדוחק אותי לעוד פינה
בה אני נהנה להיחבט
סנטר-בטן-עין
וכל חבטה מעיפה אותי
לכל מקום שרציתי לעוף אליו
ולא הייתי יכול

גם אני גם אמי
סטירות-לטיפות
בעיטות-חבישות
גם אני
גם אמי

גם אני גם אמי
נשיכות-נשיקות
הרעבה-פיטום
לילה אחרי לילה
גם אני
גם אמי

(אני אמי, אמי אני)

רגליים פצועות
תמיד יהיו לי
צלקות גדולות לא מחלימות
יישארו לי
ופצעים אחרים יבואו
לקחת ממני
דם ומוגלה
גם אחרי שאפסיק לגרד
ואשכב מתחת לרצועות דקות
של בטון מעומלן

והימים האחרונים
שתייה מופקרת
האלכוהול מפקיר אותי
לחסדיי הלא קיימים
ואני מכה את עצמי
עשר מכות על הים
וחמישים על היבשה
אינני פוסח על הדלתות
והימים האחרונים
הם מלכות רעה
שאני משליט על עצמי
טרור פנימי מודע לעצמו
נטול ערכות מגן
לעזרה ראשונה ואחרונה

והימים האחרונים
ראשונים

סוף סוף
הכרה מאוחרת בתמורה
לאגרה שמעולם לא שילמתי
הדם שלך תמיד היה זול יותר
גם הדמעות המזיעות
וריח השתן הכבוי
שהבאת אתך
לכל מקום
וכמו הלך הדרומי המתוק
גם אני משתמש באמי
ככלי להמראה אמנותית
בשמי המוות של השירה

בדרך כלל המלאכה מהירה
כשאני שתוי
אני מלטף את העור הרך
ופושט אותו
בחיוך זעיר
הנשים סביבי נבהלות
ומתרחקות
אני נשאר עם משהו בין ידיי
שאיננו חיבה
ואני מתחיל להבעיר את עצמי
בלי תכנון
בתנועה אחת
ואני מלקה את עצמי על הגב
בשיניים חשוקות מעוטרות דם חניכיים
ושקט

ובחלומות האחרונים
השמש ענייה
ואני משחק בברכת בוץ
עד שאני מלא כולי
עיסה חומה של אדמה
שמשקיטה אותי מעט

קונטרה קטנה

טוב האדם
לבדו
הרבה יותר מאשר
בעדרי מרעה
טוב האדם
לבדו
עם עצמו
בשדה או במקלט
עדיף לבדו
ולא בעדר
מפולבל מבולבל

ופתאום הצפה

היו לי לילות
משופרי ראייה
הייתי מצוחצח
והאביר שאני
היכה את המלך
עד שהראש ניתז

היו לי לילות
מלאים בוהק
יכולתי לקשט את עצמי
באבקות מוות
והאביר שאני
היכה את המלך
עד שאחר הוכרז