|
בלילות אני חג סביבך
שמך, כמו אבקני פרח, מציף את האוויר
חנק מתוק וממכר
דוחק החוצה את הדברים שצריכים להיאמר.
בלי להיות צלם וגוף
אני נקרש לידך
לאדם שאני יכול להיות
בלי רצון ושליטה
אני הולך בחדרך
ששיננתי את כל פרטיו
בלחישה: "אני כאן". |
|
|
הכדורים
שהפסיכיאטר רשם,
קצת דיכאו את
היצר
אבל הוא מת.
הפסיכיאטר.
אומרים שזה היה
דום לב.
לא תימנייה
בכלל, מנסה
לקאמבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.