ליטל אבידר / צעדים ראשונים של כאב |
בין העיניים לתמונות
מכבידים עליי כל-כך
הארץ לא אותה ארץ
האדמה כבר חרוכה
אנשים הם מרצחים
אני זועמת, וסוררת
ובודקת טוב טוב לפני שמסתובבת
ויש שם קיר בוהק, מתפתל בין הסורגים
בכל שנייה המסך עומד לרדת
ועוד שטן הולך למות
שום דבר כבר לא ישנה את דעתי
לא הפעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|