מרים אבן / מדרחוב |
רגליי צועדות על המרצפות מכחילות מוורידות רגלי יונה זקנה
מדדות בין פירות הפיקוס הפקועים באות אליי פנייך חלקות כל-כך
מתרכך העור הנוקשה נרגעים קצוות הפה מתכנסת נקודת החן הכהה
בלובן שריר עינך השמאלית מזכרת עבר מכדורגל בפנים עובר בתורשה
את יודעת אבל
במדרחוב של ראשון-לציון אחר הצהריים לא מדברים גנטיקה כאן את
קונה לי מה שאבקש פיתה שומשום וטרופית וגלידה שלושה כדורים
וקצפת בין בובותיה הקירחות של חנות חזיות מאובקת לביתן הפלאפל
הפינתי נחצה את הכביש אל תוך שמים פצועים של בין ערביים האור
מוחל כעת אמצא אותך בעין הרעש האור חומל לרגע אחד
משונה
אהיה כמו כל הילדים ברחוב מדלגת קוטפת חמציץ נושפת בתפרחתו של
סביון סבא נותנת לכלב מהטרופית נשפכת את דורכת מיד הביתה
במדרגות ארבע קומות רגליים על סף-הדלת אישון גדל בגוף קטן חודר
כמו כדורגל אל הלובן הביתי המקורה להישטף נקי אני אקיא את
תאבדי שוב בחלל עמוס בדידות פרוצת-זעם עובר בתורשה
את יודעת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|