זה הכול סתם
אני יושבת לבד
לא מפחדת מאף אחד
שיבוא וייקח
כי אין מה לקחת
זה הכול סתם
כל המילים שזרקת לאוויר
שאמרת לי
ואני כמו ילדה קטנה נשארתי נאמנה
האמנתי לך
ועכשיו,
יושבת פה שבורה
עכשיו כבר לא מאמינה
מנסה
לא לחשוב עליך
מנסה לשנוא אותך
אבל זה כואב מדי
אני לא מצליחה
כבלת אותי באזיקים
אבל שכחת לפתוח לפני שעזבת
עכשיו אני כמו אסירה
אהיה שלך עד שאצליח לפרוץ
עד שיבוא הסוהר הבא
הגיע תורי אני מניחה
לחפש התחלה חדשה עם סוף אופטימי יותר
עכשיו תורי
להבין שזה קרה ואין דרך חזרה
לכאוב עד שכבר לא ארגיש
לצחוק אם יהיה מצחיק
לבכות אם אשמע עליך
לבנות, הכול מחדש
יושבת פה שבורה
עכשיו כבר לא מאמינה
מנסה
לא לחשוב עליך
מנסה לשנוא אותך
אבל זה כואב מדי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.