דוד חורי / צלקות |
והשאירה בי סימן
חשבתי שכבר שכחתי את כל
הפצעים שכבר הגלידו מזמן.
אותם פצעים -
שדים ארורים
המסתתרים בבקבוק שאותו בכוח
ניסית לפתוח.
ואני מוצף כיסופים
לדברים שמעולם לא היו לי.
בני אדם עדיין צוחקים
ואני מנקה את הכתמים שהשאירו בי.
אותם כתמים -
בכי תמרורים
אחרי שאותך בכוח
ניסיתי לשכוח.
תברח.
תשכח.
ותחזור לזרועותיו בקבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|