|
לפעמים בלילות אני נזכר בדמותך
רק לפעמים שהרגש בי שוב זועק... מתפוצץ
ואיך שהזמן עכשיו נעלם
כשאת לא כאן כאילו כלום לא קיים... נעלם
אז למה כשהירח עצוב
אני הולך לאיבוד
אחריה
מסתכל בתמונה שלי ושלה
מחפש שוב את הדרך חזרה
ולפעמים כשאת לא כאן
רק לפעמים כשאני לא מוותר
חוזר אלייך כמו בהתחלה
עד שהלב שוב מחסיר פעימה...
אז למה כשהירח עצוב
אני הולך לאיבוד
אחריה
מסתכל בתמונה שלי ושלה
מחפש שוב את הדרך חזרה |
|
|
שה-בי!?? שבי??
שאאאבי!!! איפה
אתה?
קיבינימט
איתו...
דודו מחפש את
שבי ולא יודע
ששבי בבית-חולים
כי הוא אכל יותר
מדי סופגניות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.