רומן שיכרי / נגיעה אחרונה |
רותחים
נטפי שתיקה
מתנפצים
השמיים מתרחקים למעלה
ונופלים
אני צורח ללא
הפסקה
הסביבה אוזלת
לא נראית
יותר
הלהבה הפכה לקרה
מתפשטת כערפל
על האדמה
הקרה
ניצוצות עיני
כמו הכוכבים שנופלים
אחד אחרי השני
נשמטים נחבטים
בשקט
העצים נופלים
כשלכת מוות
האדמה יבשה
מהם.
נגיעה
אחרונה
עם כל
דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|