|
בשחר קור בהיר
שום דבר לא זז
הכל עם הגב אלי
כל עלה שנשר
נפל בלי קול
נשבר ונסחף למטה
כמו ערפל שנעלם
כמו מטפחת שלא גובה דמעות
כמו הים שחוזר ולא בא
כמו קול הקצף שלא היה, מתמוגג
לא אדם הגיב
השאיר חותם ריק
כי הדיו נגמר.
מי תנשק אותי בחשכה
עם שפתון שחור
סימן קטן שיאיר מילה אחת
שתרדוף אחריה חזרה.
סיום של שיר ללא תגובות. |
|
|
"את מי היית
לוקחת איתך לאי
בודד?" הוא שאל
והביט בי בעינים
בורקות.
"אותך!" עניתי
והבטתי בו
בתשוקה.
"אההה" הוא אמר,
"בא לך
להזדיין?".
בוליביה,
נסיונות
ספרותיים
ראשונים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.