צל כבד
יורד על העיר
מחלון ברב קומות
מציץ איש זהיר
מביט במתרחש
ועוצם את עיניו
שקט מצמרר
באמצע קיץ, רוח סתיו

אימא ותינוק
שעד לפני דקה בכה
נעצרו שניהם לפתע
על שולי המדרכה
ילד בן חמש
שרק שיחק עם הכדור
נעצר בו במקום
ועל פניו חיוך שבור

צלצול חלול נשמע פתאום
במשרדי הממשלה
"זה כבר אבוד" אמר הקול
ולא הוסיף אף לא מילה
ראש מדינה עצם עיניו
והתפלל בקול רועד
והתחרט כשהבין
שהוא איחר את המועד

בעוד דקות לא ארוכות
יתחילו הזוועות
אין מהומות ברחוב
רק שקט בכי ודמעות
גורלה של מדינה
שלא ידעה לפעול נכון
כשמולה עומד אויב
שלא פוחד לשלוף ראשון