|
צל כבד
יורד על העיר
מחלון ברב קומות
מציץ איש זהיר
מביט במתרחש
ועוצם את עיניו
שקט מצמרר
באמצע קיץ, רוח סתיו
אימא ותינוק
שעד לפני דקה בכה
נעצרו שניהם לפתע
על שולי המדרכה
ילד בן חמש
שרק שיחק עם הכדור
נעצר בו במקום
ועל פניו חיוך שבור
צלצול חלול נשמע פתאום
במשרדי הממשלה
"זה כבר אבוד" אמר הקול
ולא הוסיף אף לא מילה
ראש מדינה עצם עיניו
והתפלל בקול רועד
והתחרט כשהבין
שהוא איחר את המועד
בעוד דקות לא ארוכות
יתחילו הזוועות
אין מהומות ברחוב
רק שקט בכי ודמעות
גורלה של מדינה
שלא ידעה לפעול נכון
כשמולה עומד אויב
שלא פוחד לשלוף ראשון |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.