רומן שיכרי / הד הצרחה |
גדותיו חסומים
אני לא רואה
את הגדות
כולי מוצפת
זיכרונות
ושובל פרחים (ורדים)
הבוכים בלילות
מושטת
בזרמי הציפורים
המתות
עפות איתי
למצולות
הנוצות חדרו בי
כסכין מלאה ניצוצות
הדם
וההד
של הצרחה
שטבעה
במים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|