ואת אמרת, שתישארי לנצח
אני ידעתי, שלנצח יש מחר
וניסינו לחיות את חיינו, יום אחר יום
כמו מתחילים כול יום, את החיים מחדש
התפלשנו בבוץ, כדי להתנקות
אבל הייאוש שלנו, לפעמים נחשף
ולא הייתה לנו ברירה,
לעמוד ליד הקיר, לחכות
שהזרקורים יחלפו מעלינו,
אז היינו יכולים
לחזור להיות זוהרים בשמיים חשוכים
ואת אמרת
שתישארי לנצח
אני ידעתי, שלנצח יש לילות
מישכנו את החיים
כדי שנוכל, לגנוב קצת זמן
משכנו את הזמן
להישאר בחיים,
חסרי תקווה
וברגעים כאלה, היית אומרת לי
תביט על השמיים, תראה אותנו זוהרים
זה השאיר אותנו ערים
את אמרת
שתישארי לנצח
אני ידעתי, שגם בנצח יש הפסקות
חיים יום אחר יום
חסרי תקווה
זה הייאוש חושף אותנו
בכל פעם מחדש
נותן לזרקורים, לעבור מעלינו
ואנחנו נאלצים, לעמוד קרוב לקיר
מתוך כוונות טובות
מתוך רעיונות, שעולים ויורדים
אנחנו רק מחכים
לקרני השמש
שישרפו את הזמן
יאפשרו לנו, לחיות כל יום
כמו נולדים מחדש
ואת אמרת
שתישארי פה לנצח
אבל הנצח, יש לו את מחר
ואני לא ביקשתי שתקשיבי לנו
לא ביקשתי את הזמן שלא היה
רק רציתי לחיות כל יום
כמו שניים שנולדים, כל פעם מחדש