כשאת הלכת
הלכתי לבקר את מי שמוכר
את הסם החוקי האחרון
אבל הוא הביט בפניי
וכרת ברית עם השטן
לא הסכים למכור לי את
הסמים שלי
שוטטתי מבויש בעיר
בלעדייך ובלי הסמים החוקיים שלי
מאהבות גדולות לנגיעות אחרונות
למדתי לאט את הדרך
איבדתי אותך בסוף
ליד המחסום האחרון
ליד המטבח הישן
כשאת זורקת עליי חפצים
ואני מדמם מגאווה
כשאת עזבת
החיים נראו שלמים
פתאום יכולתי לצאת החוצה
בלי לפחד מעצמי
אבל לאט, זה השתנה
ונהיה לי יותר ברור
לי ממך פחדתי, לא מעצמי
רק מהגבולות הבלתי נראים של החיים
אלו שאתה חוצה באופן חוקי
ואחר כך אתה נתפס
הולך בעיר היבשה הזאת
בניינים מבקשים להתמוטט
אנשים מבקשים להימלט
ויש מי, שמבקש ללכת מכות
בלעדייך או לצדך
הכול נפרץ בבת אחת
השטן מוביל אותי
בסמטאות ריקות
לא ידעתי להיות, מי שחלמת עליו
אז התעוררת בבהלה
ואני נאלצתי לעזוב
עם סימנים של דם על היד
ופנים חבוטות
מוכר הסם החוקי האחרון
עושה עסקים עם ילדים קטנים
שאחר כך שוכחים
ואני, שזוכר את תווי פנייך
אצבעות ידייך, גבולות שדייך
לא למדתי להכיר את המילים כפי שהן
וכל חיוך של אישה, הזכיר לי מה איבדתי
וכל משפט, חרץ את דינו בנקודה האחרונה
השטן לקח אותי
אל ביתו, והשאיר אותי שם לבד
בלי הסם החוקי האחרון, בלעדייך |