מתוך כאב ופחד אני עכשיו כותבת,
כותבת לך עד כמה שאני אוהבת.
רוצה להבטיח לך את הירח,
רוצה שתבטיח שאתה אותו לוקח,
מפחדת לפעמים שנאבד,
מפחדת להישאר עם לב כואב, בודד.

אז בוא ותיתן לי יד,
בבקשה בוא ואיתי תצעד,
כי יש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד
ואני כאן כדי לשמור שלא למעוד...

אז לא נורא אם אני קצת מפחדת,
ולפעמים כל הדרך אני שוב ושוב שואלת...
עדיף לבנאדם להיות מפוקח ושלם
מאשר שבור אבל חולם.
אז תאהב אותי ובחושך תראה לי את הדרך
את זו שלצידך מקבלת לפתע ערך...

ובוא ותיתן לי את היד,
בבקשה בוא ואיתי תצעד,
כי יש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד
ואני כאן כדי לשמור שלא למעוד...

ובין כל הפחד והכאב..
הלב באמת כל כך אוהב.
אז אני שלך ורק שלך,
מבטיחה לצמוח מבטיחה איתך...