גובר הכאב
ואני נעלמת
בעולמות אבודים...
מעורקיו של הלב
שירי עצב רוקמת,
שזורמים לוורידים.

נגמרות המילים
והנפש נשברת
לאלפי רסיסים...
לשומרי הצללים
כל דקה שעוברת
משלמת מיסים.

סערה משתוללת!!!
ושואפת בכוח
את הרעל של העשן.
החרות שוב נשללת!
משתוקקת לברוח!!!
לא ברור לי לאן...


29.5.2007