כמה שרציתי
לקחת את הלילה איתך
ולסגור אותו בכדור של שלג.
להקפיא את הרגע,
לכלוא את התשוקה
בתוך כדור זכוכית. של שלג.
ובכל פעם שארצה,
ובכל פעם שתחסר לי, ארים את הכדור
אהפוך אותו, ואתנפץ אל אותו הערב,
אתפורר למיליון חלקים
חיוורים, מאובקים, של שלג לבן,
שאוהב את הרגע עד מחנק,
שמחבק את הדמות שלך כל כך חזק.
איך האהבה הזאת התגלגלה והפכה
מניצוץ נסתר
לכדור ענק של שלג.
ועכשיו אני עמוק מדי בפנים,
והרגעים חומקים ממני,
לוכדים אותי במעין כישוף מרושע.
והלילות שלנו יחד הם לא משחק
שאפשר להרים ולנער, להרגיש להיזכר.
אז בינתיים אמצה איתך כל נשיקה
וכל אהבה שיש לך לתת לי.
וכמו השלג
תמיד אחזור אליך
כשתרגיש שהגעת אל הקור הכי קר שלך
ומתוך הלב שלי אתן לך כדור
שתדע שאני כל כך אוהבת אותך.