אִמָּא שֶׁלִּי הוֹלֶכֶת אִתִּי לְבֵית-סֵפֶר
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
בְּמֶשֶׁךְ לֵילוֹת רַבִּים
הִיא צוֹעֶדֶת נִמְרָצוֹת אֶל בֵּית-חִנּוּךְ-בַּצָּפוֹן
וַאֲנִי שׁוּב וְשׁוּב עִם יַלְקוּט וְקַלְמָר
מְקַרְטֵעַ אַחֲרֶיהָ
" שָׁלוֹם כִּתָּה א'"
אוֹמֶרֶת הַמּוֹרָה
"אִמָּא אַל תַּשְׁאִירִי אוֹתִי כָּאן לְבַד!"
אֲנִי עוֹמֵד בַּמִּסְדְּרוֹן שֶׁל "הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ"
מִשְׁתַּדֵּל לֹא לִבְכּוֹת
הִיא מְנוֹפֶפֶת לִי בַּיָּד
אֲבָל יֵשׁ לֵילוֹת
שֶׁבָּהֶם הִיא גַּם נִשְׁאֶרֶת.

דן ספרי
©