שהיצירות הישנות,
מתארות את העבר.
כי הן לא, לא באמת,
הן רק מטשטשות אותו והופכות אותו למשהו כל כך
בלתי שפוי.
ואני הרי שפויה, אתה יודע,
אין לי מונולוגים בחרוזים,
ושאיפות במקצבים,
אני בסך הכל בת אדם
שכותבת שירים.
הם מכתיבים לי את הטון,
ואני מכתיבה את העבר,
אבל הוא לא באמת עבר
אם השיר נשאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|