קליאופטרה בראון / כשהדרך מועדת |
גדלים פרחים חולים.
גשם נואש מצליף רצועות,
נוזף בעלים.
על פיסות אדמה גוססות
דורכות נעליים זקנות.
ורוח מידפקת
על מצבות תוססות,
על ציפורים מסכנות,
סוטות.
נוטות
אל הצמרת המתרפקת.
וכשהדרך מועדת
מתחת
לפיסות אדמה אנושות,
נושק שבר לשבר.
והארץ רועדת
והידיים לוחשות
מתחת ומעבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|