נאנקה קראש / מחבקת ויודעת |
ברחוב
כאילו שכל המקום שייך לה
הנה היא עוצרת
במקום
כאילו שמישהו בחוץ קורא לה
ועכשיו כשהיא עומדת
ומביטה לכל עבר
היא כנראה לא מבינה
שיש כאן משהו לא בסדר
והיא הולכת בדרכים שגרתיות מדי
והיא תמיד תדע לבחור במה שכן כדאי
היא לא לוקחת סיכונים מיותרים מפני
שהיא פוחדת לאבד את שהיה לפני
הנה היא שוכבת
במיטה
אחרי יום קשה עם עבודה מעיקה
הנה היא עוצרת
נשימה
כשהיא שומעת על הדלת דפיקה אחר דפיקה
היא מתרוממת וניגשת
לאט לאט, בזהירות
היא מרגישה מעט נרגשת
וגם נופלת בטעות
והיא הולכת בדרכים שגרתיות מדי
והיא תמיד תדע לבחור במה שכן כדאי
היא לא לוקחת סיכונים מיותרים מפני
שהיא פוחדת לאבד את שהיה לפני
הנה היא פותחת
את הדלת
אחרי שהיא נשמה נשימה עמוקה
הנה היא עוצרת
מחייכת
כשהיא רואה את האדם שאחראי לדפיקה
היא מחייכת וניגשת
לאט לאט וברכות
היא מחבקת ויודעת
שלא עשתה טעות
והיא הולכת בדרכים שגרתיות מדי
והיא תמיד תדע לבחור במה שכן כדאי
היא לא לוקחת סיכונים מיותרים מפני
שהיא פוחדת לאבד את שהיה לפני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|