הכול כל כך בשקט
אסור שמישהו ידע
אם ידע גורלנו יהיה רע
למה אנו שומרים את זה בסוד?
הנאות החיים זה משהו טוב
ולא אמור להיות רחוק
אז שתקנו יום, יומיים, שנתיים
ובפרוץ הדרך
ברברנו ללא הרף.
ועכשיו מה?
על מי האשמה?
אין תשובה, זאת לא נדע.
כנראה על שנינו
שפתחנו פינו
אך אין ההנאה היא סוד,
גאווה היא ולא נסתירה עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.