הודי ברויטמן / השתיקה |
איך היבטת בעיניי
שתקת
כמו תמיד
חיבקת הבנתי שאתה עוזב
לא יכולתי לבכות
לא לדבר
ראית אותך מתרחק
רציתי לרוץ אליך
אבל נשארתי במקום
רציתי לצעוק שתחזור
אבל לא יכלתי
ישבתי שם
על אותו בול עץ שבו נפגשנו בפעם הראשונה..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|