זוכרת איך נדקרת
ממכונת התפירה
בעליית הגג,
היית יפהפייה אבל לא היית נרדמת
ושום נסיך לא בא לנשק אותך.
זוכרת איך בעלת
את התפוח המורעל
שם ביער
וגם כשלא נחנקת,
המראה כבר לא הזכירה אותך.
זוכרת איך רצת
בחצות הלילה
אחרי הכרכרה
וגם היא ברחה לך
עם פיית הקסמים ששכחה אותך.
זוכרת איך דהרת
מול הזאבים
בדרך לארמון,
אבל החיה כבר לא הייתה שם
ולא ניסתה לטרוף אותך.
זוכרת איך היה
עם החברים החדשים
במסיבת התה,
רק שהארנב שם לא מיהר
ולא הצלחת לשיר עם הפרחים.
זוכרת איך נקלעת
נעולה בגובה העננים
ופחדת לקפוץ,
צמתך הגיעה עד למטה
ולא היה מי שיאחז בה.
את תמיד תהי נסיכה
גם אם אין לך כתר,
את לא צריכה ללבוש שמלות מפוארות.
אף פעם לא תתחילי עם "היה היה"
וזה לא ייגמר בעושר ואושר. |
