25.1.03
אני יודעת
שאתה דואג לי ושאתה אוהב אותי ושאתה רוצה אותי כל הזמן,
ולמען האמת נמאס לי כבר לשמוע אותך אומר לי את זה.
תתחיל לעמוד מאחורי המילים המקסימות שלך גם ברגעים
שאתה מרגיש חוסר ביטחון.
איך לעזאזל אתה מאמין כשמישהו (מעורער בנפשו) אומר לך
שאני בוגדת בך?
לא עצרת שנייה אחת לחשוב. המצב היה הרבה יותר טוב
עכשיו אם היית פועל בהיגיון ומתקשר אלי לפחות,
כן, גם אם זה כדי להתעמת איתי.
אני לא מפחדת לריב איתך, להפך, אני מעדיפה שתשחרר הכל
מאשר שתשמור לעצמך (כרגיל) והסרטים הרעים שלך יובילו אותך
למעשים כמו אלו שעשית אתמול.
אני מזדעזעת כשאני מריצה בראשי את אירועי אתמול.
איך הרגשתי פתאום כמה אתה זר לי,
כמה אתה לא מי שאני מכירה. שנאתי את התחושה הזו
כי היא הייתה כל כך מנוכרת. לא הרגשתי פתאום שיש בכלל משהו
משמעותי בינינו, הרגשתי את הניתוק הולך וגדל.
ואיך הרגשת התיעוב בי הולכת ומתעצמת כשאני חושבת
עליך אתמול נוגע בבחורה הזו.
שהבחורה הזו יכולה להיות כל X וכל Y, כי אין לה שום משמעות,
תפקידה רק היה להעלות לך את האגו המזדיין שלך ברגע של חוסר
ביטחון כשאתה בטוח שאני בוגדת בך.
אתה נגעת בה, ואני בטוחה שהיא נהנת. אני בטוחה שנהנת
גם אתה. אני בטוחה שאתה עדיין חושב על זה וזה מדליק אותך.
 
עדיף לפגוע קודם עוד לפני שנפגעים, נכון?
לצערי לא הצלחת הפעם. כי בזמן שאתה נהנת עם X או Y
אני בסך הכל טיילתי בפארק העונות עם חברים.
אבל לא נורא. לפחות סיימת את הערב שלך עם חוויות נעימות
שלוקחים למיטה לפני השינה, לא?
אני מקווה שנהנת ושהאגו שלך חזר.
אתה מדהים אותי. אתה גם מאמין לשקרים לגבי, גם פועל בפזיזות
מטופשת, גם בוגד בי, ועוד בסוף יש לך את החוצפה להרגיש מאוים
ולומר לי  שאתה יודע שעכשיו אני ארגיש צורך לנקום ואני אבגוד
בך בחזרה. אז לא.
אתה לא עד כדי כך מעניין אותי כרגע שאני ארגיש את הצורך ללכת
ולבגוד בך בשביל להרגיש את ההרגשה המזויפת שעכשיו
"הכנסתי לך בחזרה" וטוב לי.
לא, מספיק לי לראות אותך ועד כמה שאתה שונא את עצמך עכשיו,
בשביל לא לעשות את מה שאתה עשית.

עברנו כל כך הרבה ביחד, דווקא בגלל שקשה איתך. אתה קשה.
אבל עם זאת כל כך מדהים, שכל קושי איתך היה שווה.
זה כבר לא כל כך מה שאני חושבת עליך כרגע,
אתה יכול לתאר לעצמך למה.
ולמרות כל הקשיים האלו, אני לא יודעת איך נעבור את זה. אם
בכלל.
אני לא יודעת אם בכלל יש בי רצון כלשהו לעבור את זה, מאסתי
מלשחק את המשחקים המטומטמים שלך כי כבר כואבות לי העיניים.
אני בכלל לא יודעת איך אני מצליחה להשאיר את המכתב הזה
בנימה שפויה, עם כל הכאב המטורף הזה שאני חשה,
לעזאזל איתך


אז זהו. ביקשת כל כך שאני אכתוב לך את המכתב הזה, כתבתי.
אני בטוחה שרובו לא ימצא חן בעיניך, אבל זו המציאות.

אני כבר לא יודעת מה להגיד לך...
אתה כזה אידיוט לפעמים.
אתה כזה אידיוט ומפגר, אבל אני אוהבת אותך לעזאזל.

את יודעת מה הדבר שאני הכי אוהב בך? את זה שאפילו שאת חשה רק
כאב מטורף את עדיין מצליחה לשמור על נימה שפויה.  
אל תצפי לאותו הדבר ממני
יפיפייה, אני אוכל את עצמי כל כך
העיניים שלך אתמול עם הדמעות והמבט העצוב
הורגות אותי בפנים
את העונש שלי כבר קיבלתי
אני רק רוצה אותך שוב
אל תיעלמי לי

ותודה ששאלת
אבל לא, לא נהנתי אתמול- זה מה שרצית לשמוע? זה מה שהיה.

את-כזאת-יפה-ומדהימה אבל אני אוהב אותך לעזאזל,
ואני כזה אידיוט לפעמים שזה כבר לא מדהים אותי


עוד משהו
עושה רושם שאת יודעת טוב מאוד עם מה הלכתי לישון
אז קחי עוד ניסיון אחרון ותנחשי שוב עם מה הלכתי אתמול למיטה
לפני השינה...
(בטח עכשיו את חושבת שאני אכתוב משהו
בסגנון "הלכתי לישון עם סיוטים")

אז זהו
שלא הלכתי לישון אתמול




לא הרגשת בכלל שיש משהו משמעותי בינינו?
צריך להיות עיוור כדי לא לשים לב לכמה כן יש.......
ואני ממש מאושר לדעת שאת חושבת "כמוני" בעניין





לגבי שאר הדברים (הקשים והפוגעים) שכתבת
אני רוצה לדבר איתך על זה פנים מול פנים
וכן זה דורש ממך להיפגש איתי.......