|
לאן שהדרך תיקח אותי
אלך אחרי הרצון שלה
סוחפת אותי במורדות ובעליות
מראה לי נופי הארץ הישנה
לאן שהדרך רוצה היא תיקח
אני רק מלווה בלי מילים
מבטיחה לה לחזור על המסלול
והיא עוד מכתיבה לי לאן
סוחפת אותי מסביב
מראה לי איך העולם נראה
בעיני הדרך שלי
כמה פעמים שסטיתי ממנה
היא חיכתה לי באימת הדממה
בעיניה התחושה המוכרת
השייכות לדרך הישרה
ולפעמים נעצרתי להתעצב
כמה בודדה יכולה להיות הדרך
ולפעמים הלילה היה אפל
אבל הדרך תמיד הצעידה אותי
מתחת רגליי הרגשתי אותה
כמו פעימות הלב שלי
לאן שהדרך תיקח אותי
עדיין אני הולכת אחרי הרצון שלה
והדרך שלי היא כמו שיר
זורמת ממני והלאה
מרחיקה אל ערים ומקומות אחרים
ואני נותנת לה לשלוט בי
להכתיב את הקצב שלה
ועד שהדרך תיפסק
אני עוד נשארת אתה
אולי יום אחד אכתיב לעצמי דרך
אולי הדרך תפסיק להכתיב אותי |
|
|
ראשי נכרת באותה
שעה
שבה הבנתי
את משמעות
חיינו ביקום.
לייצר גרזנים,
ולכרות ראשים.
תחי
האינקוויזיציה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.