היא מצאה את הסוף, את השלווה
בזרועותיו החמימות של המוות.
הדם שניגר מידיה
נדמה כשמיכה העוטפת אותה באהבה.
אף איש בעולם לא ידע את תסביכי נפשה
בין שבילי חייה, כולם באו והלכו
בלי לרצות לחבק את דמותה.
אולי בעצם זאת הייתה אשמתה,
הציגה עצמה כאישה חזקה,
לא נתנה לאיש למלא את חלל
הריק שבתוכה.
ילדה זה מה שהיא הייתה,
ילדה שסבלה מבעיות של אישה
שהיא בכלל לא עצמה.
על משכבה בלילות התייסרה,
פקחה את עיניה ונבלעה לתוך הדממה,
איש לא הבין.. איש לא ידע..
היא מצאה את הסוף, את השלווה
בזרועותיו החמימות של המוות.
הדם שניגר מידיה
נדמה כשמיכה העוטפת אותה באהבה. |