אלעד אהרון / זיכרון של אוהבים |
במרחבים הפתוחים.
את לידי,
את בתוכי.
רק את ואני,
שרים ושותקים,שותקים ושרים.
עתיד גדול,
בלי כל מכשול.
הרוח נושבת,
השמש יורדת,
אך למה עכשיו את לא חוזרת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|