לי גרינברג / דרך חדשה |
הם טועים.
לא ההתחלות הן שקשות
אלו רק הפרידות.
השארתי מאחור פיסה מעצמי
ויצרתי אחרת במקום.
לאורך הדרך אספתי זכרונות,
כדי שאדע מאין באתי
אבל אולי לעולם לא אשוב.
הלבנים הונחו, אחת ועוד נוספת
השבילים פרושים, מרשתים בציפייה עצובה את הדרך.
ואנחנו
נפרדים.
בוא נוותר על הדמעות
ועל השתיקה הארוכה.
ככל שנתארך ברגע,
כך קשה תהיה הדרך הבאה.
נאחזת בעצמי
ותוהה אם לעזוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|