יעקב אלג'ם / על עציצים וחתולים |
עציצים נוטלים ממני חמצן,
מה שחתול אינו יכול לספק.
בלילה, כשהנחמה מייללת
כמו ירקן הצוף אסור עליי להירדם
באור חיוור.
לאור ירח אינני יכול לחלום.
ריח סחלבים, בחושך, משכר.
ציפורנים, בין הסדינים,
לא דוקרים אותי מאהבה.
עם בוקר
את מודה:
מים נובלים
בידך
אינך יכולה אלא
ללטף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|