כמו עיוור של סאראמאגו, משוטט בלי מטרה
תועה בין סמטאות חשוכות בעיר גדולה
לא מבחין בין אנשים, אין שלום, סליחה, תודה
מסתובב ומחפש קצה אור במנהרה
כמו מהמר של אוסטר, לא מפסיק ליפול
הימור ועוד הימור, עד שנעלם הכל
נשאר לבד ביחד, לא יהיו כבר אחרות
בונה חומה גדולה סביבי שלא יוכלו לראות
כמו מאהב של מארקס, מתנה ומצטער
זכרון ישן וטוב שאני כבר לא זוכר
אזל כבר היגון, נשאר רק הייאוש
והמוות שבסוף ידוע לי מראש
על ספסל בגן מאיר יושב עם ספר מתפורר
חולם חלום אופטימי, לא רוצה להתעורר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.